מסיבת הגיוס שלנו!

 

 

השבוע חגגנו בשמחה גדולה את מסיבת הגיוס של ששת בוגרינו החדשים, אשר סיימו את לימודיהם השנה. אבי, אושרי, נטלי, ז'וז'ו, ישראל וברק, הגיעו כולם אל בית הילדים רכים שבשנים, מבולבלים, חוששים ומלאי תהיות. אנו היינו שם בשבילם במרוץ השנים: חיבקנו, עודדנו, חינכנו, תמכנו, הקשבנו, צחקנו ובכינו עמם אינספור פעמים. עברנו עמם דרך ארוכה ולא היו גאים מאיתנו ביום המסיבה, בראותינו אותם כיום: בני 18, גאים ומצליחים וכמובן, מעט חוששים...

 

הם עומדים לקראת פרק חדש בחייהם. הילדים שלנו עוזבים את הקן... אך אנו לא עוזבים אותם. אנחנו תמיד נהיה שם בשבילם, לאורך כל הדרך. אנו נשלח לכל אחד ואחת חבילות לבסיסיהם הצבאיים ברחבי הארץ, מידי שבוע ושבוע. אנו נעזור להם לשלם את שכר הדירה, נעזור גם בשכר הלימוד, ובבוא היום, נהיה מאושרים וגאים להשתתף גם במימון החתונה. את עגלת התינוק הראשונה נרכוש אנחנו, בשמחה ובהתרגשות גדולה. עבורינו זוהי ההתנהלות הטבעית, שכן אלה הם ילדינו לכל דבר. אלינו הם יפנו לתמיכה, ואנו נהיה שם על מנת להעניקה ככל שרק נוכל. זהו חזונינו לשבירת מעגל המצוקה.

 

עכשיו מתחיל המבחן האמיתי... בוגרינו יוצאים אל העולם הגדול, אל עבר דרך עצמאית וחדשה. אנו מאחלים לכל אחד ואחת מכם - מקרב ליבינו - המון בהצלחה!

נחכה בכליון עיניים לראותכם שבים אל בית הילדים במדים...

 

גאים בכם ואוהבים אתכם,

יהודה, ריקי, הצוות וכל הילדים.

 

 

 

 בלון אישי לכל בוגרת ובוגר הופרחו אל השמיים בליווי ברכות חמות...

 

אסתי ויחיעם, רכזי קבוצות הבוגרים והבוגרות מברכים את הבוגרים

 

 

 

 

"לפני שנולדתם, לפני עשרים שנה בערך, הגענו לבית זה. הצצנו, התאהבנו, ונשארנו! נשארנו כי היה לנו חזון - שכל ילדה וילד שהגיעו לכאן יגדלו להיות אנשים תורמים ומוצלחים. חלמנו לראות אותם מסיימים את בית הספר, לובשים מדי צבא, קופצים אלינו בחופשה... ייחלנו שיום אחד נלווה אותם אל החופה, נארח אותם ואת ילדיהם בחגים... קיווינו להיות מוזמנים לטקס הסיום שלהם באוניברסיטה, לחגוג את קבלתם לתפקיד מעניין בעבודה...

 

אחרי שנולדתם, לפני שמונה עשרה שנים בערך, עשינו את הצעדים הראשונים כדי להגשים את חלומינו. בשלב מסויים כשהגעתם אלינו ידענו שאיתכם זה אפשרי. אז נכון, לא תמיד היה קל, לפעמים קצת נפלתם וקמתם, לפעמים גם כעסתם וכעסנו, והיו גם דמעות, קשיים ושאלות...אבל עם העובדות אי אפשר להתווכח - התגברתם, התבגרתם והגשמתם את החזון שלנו!

 

לפני שתפרשו כנפיים... רצינו להודות לכם - על כך שהאמנתם בעצמכם, בנו ובצוות, על אהבה שנתתם תמורת אהבה, על כל מה שרכשתם והשגתם במאמץ ובהשקעה, על דוגמא אישית שסיפקתם לצעירים מכם ועל האחריות שלקחתם על עצמכם ועל עתידכם.

 

אחרי שתפרשו כנפיים... לא תישארו לבד בין שמיים וארץ. אגודת הידידים שלנו תמשיך ללוות אתכם ואנחנו נמשיך להיות ביתכם. אנו מאמינים שתדעו להשתמש בכל הכלים, החינוך והערכים שקיבלתם בבית זה - עכשיו זה הזמן! אולי תמצאו עצמכם מיד במזגרת החדשה, אולי תתגבשו במהלך התקופה, אבל בטוח שלא תאבדו את הכיוון הנכון כי הוא כבר טבוע בכם, ויש מי שהולך לצידכם.

 

בהצלחה, באהבה, בשמחה,

יהודה וריקי. "