הטיול שלי לאנגליה

 

 

 

הטיול שלי ללונדון הוא מסע שהתחיל בקיץ ונמשך לנצח, בחוויות, בזכרון ובטעם של עוד... אני זוכרת את היום בו המנהל זימן אותי לשיחה. התחלתי להילחץ מכיוון שלא ידעתי מה נושא השיחה... 

הלם. הלם מוחלט פשוט תקף אותי. לא יכולתי לקפוץ משמחה למרות שהרגשתי שבאותו הרגע בא לי לעשוץת הרבה יותר מזה! אני טסה ללונדון!! אני יכולה להגיד שמאותו רגע השתדלתי לעשות הכל טוב יותר ולהראות לכולם שמגיע לי הפרס הזה!

 

ההכנות לקראת הנסיעה היו ארוכות ונדמה היה שהבאתי איתי את כל הבית במזוודה... מזל שברגע האחרון סידרתי אותה שוב... הנסיעה לשדה התעופה הייתה מלווה בשתיקה ובמבטים על ארץ ישראל היקרה, ומידי פעם איזה צחקוק או הערה.. לרגע שכחתי שאני טסה רק לשבועיים ולא לכל החיים... הגענו לשדה, נפרדנו מבני סגן המנהל ומהרכזת אסתי שליוו אותנו. המטוס היה מלא אנשים ואני התרגשתי רק מהמחשבה שעוד כמה שעות אני אהיה בארץ שונה עם תרבות שונה. 

 

הגענו ללונדון... עכשיו באמת הרגשתי שזכיתי! חיוך גדול התפרס על פניי. משפחת קונרס חיכתה לנו בשדה והיו נהדרים מהרגע הראשון שנפגשנו. בילינו את סוף השבוע ביחד, הלכנו לעיר הגדולה וכיאה לבנות בגילנו עשינו שופינג...קניתי בגדים ונעליים והיה ממש כיף! בערב הכרתי עוד חברים ממחנה הקיץ, ואת בני המפשחה המורחבת. בילינו יחד שבת נפלאה ולמחרת - יצאנו למחנה הקיץ! 

 

מחנה הקיץ... מאוד התביישתי וגם פחדתי קצת אך כמה מהר זה עבר... כל יום נהננו מפעילויות מאתגרות ומטורפות, וחזרנו לביקתה שלנו עייפים באמת! כל נסיעה שכזו להרפתקאה היומית שתוכננה עבורינו לקחה כשעתיים שלוש לכל כיוון כך שעד שהגענו חזרה היינו עייפים ומרוצים לחלוטין... המדריכים הכינו עבורינו תכניות מאוד מעניינות, הם היו נהדרים, מתחשבים ואיכפתיים, ממש חברים אמיתיים! התפללנו 3 פעמים ביום וזה חיבר אותנו לארץ ישראל האהובה. הכרתי כל הרבה חברים וחברות חדשים והזמן עבר כל כך מהר, לא האמנתי כאשר הגיע היום האחרון למחנה... החלפנו טלפונים ואימיילים כמובן, אך תחושת הסוף העצובה כבר החלה להיות מורגשת... הגענו בחזרה לשדה התעופה יחד עם עוד כמה חברים ממחנה הקיץ שגם טסו לישראל וככה נהננו גם בטיסה מעוד כמה שעות ביחד. נחתנו בישראל, יוסי הנהג חיכה לנו... כמה כיף לחזור הביתה! 

 

 

נולדתי בארצות הברית. פתאום אני מקבלת הודעה - את טסה לאנגליה! פעם ראשונה שאני על מטוס, מאז שהגעתי לארץ... ההתרגשות הייתה עצומה! ההפתעה, ההכנות ופתאום אני על המטוס ובראש שלי עוברת מחשבה אחת שוב ושוב - "וואו, אני טסה לאנגליה!" כשירדנו חשבתי לעצמי - מאוד מעניין מי זו המשפחה שתקבל את פנינו שם, האם הם בכלל יזהו אותנו? 

 

הגענו לשדה התעופה והנה פגשנו את שני המקסימה יחד עם אמה וחברה שלה. היינו אצלם 4 ימים ובילינו יחד שבת מדהימה. המשפחה הייתה פשוט מקסימה והאוכל של נעמי האמא היה פשוט מעולה! בסוף השבע טיילנו בלונדון עם המשפחה, עשינו קניות, אכלנו במסעדות ופשוט נהננו מכל רגע. הערב שבת הכינה המשפחה סעודת שבת מיוחדת והכרנו את כל בני המשפחה. ארבעת הימים שבילינו יחד עברו כל כך מהר, ופתאום הגיע הזמן לצאת למחנה הקיץ!

 

כבר באוטובוס הכרנו את חברינו החדשים. כולם דיברו רק אנגלית... אני יודעת לדבר אנגלית אבל אין ספק שבעקבות המחנה, האנגלית שלי יותר מהירה ואני יותר בטוחה בעצמי. המחנה היה פשוט מדהים...כל יום לקחו אותנו לפעילויות שונות כמו סקי, החלקה על קרח, סנפלינג, קארטינג, ואינסוף אתגרים אחרים... הארוחות היו תמיד טעימות ומגוונות, מלאות שירה ושמחה, ואפילו למדתי כמה שירים! פעילויות נערב עם המדריכים היו תמיד מעניינות- גם אקטואליות וגם כיפיות ומצחיקות. 

 

מבחינה חברתית, נהניתי מאוד להכיר תרבות חדשה. כולם חברים שלי עכשיו. מאוד התרשמתי מהנימוסים שלהם - אני לא זוכרת שאפילו פעם אחת הרמתי את המזוודה שלי - תמיד הבנים דאגו לזה! פעם אחת מישהו אפילו הציע להכין לי ארוחת צהריים! 

 

לסיכום, מדובר בחוויה שלא אשמח אותה לעולם. חזרתי מהטיול עם הרבה בטחון וכוח להתחיל את השנה החדשה. תודה רבה לכל מי שאיפשר לי לצאת למסע הנהדר הזה, מסע של פעם בחיים.