”המשפחה החדשה שלי בנתניה...”

 

מייקל גורוק, צעיר בשנות העשרים מארה"ב, הגיע אל בית הילדים לפני כשנה לתקופת התנדבות שתוכננה להיות קצרה, אך נמשכה ונמשכה... הקשר החיובי, הבונה והמדהים שנוצר בין מייקל לבין הילדים הביא להארכת התנדבותו פעם אחר פעם, לשמחתינו הגדולה!

 

כעת, כמעט שנה אחרי, סיים מייקל את התנדבותו ונשא נאום פרידה בעברית, למרות קשיי השפה, מול כל בית הילדים. נאומו מובא כאן בפניכם כלשונו, כפי שכתב אותו מייקל.

 

"תודה רבה למנהל על הזדמנות לדבר איתכם ביום הפרידה הקשה הזה. זה קשה לתאר במילים את הרגשות שיש לי על כל האנשים שיושבים לפניי עכשיו אבל אני אשתדל. לפני שהגעתי לבית הילדים המעולה שלכם היה לי הרבה ביטחון עצמי שאני יכול לעבוד עם ילדים, בוגרים, מדריכים, בגלל שעבדתי כל החיים שלי בקייטנות, ובבתי ספר. אבל כשהגעתי לבית הילדים בפעם הראשונה שתי נקודות היו ברורות לי: אחת פשוטה ואחת לא כל כך. 

הראשונה – לא חשבתי שהעברית שלי, אולי רק אולי, הדיבור שלי אהיה חלש וגם מצחיק. והמבטא שלי זה גם סיפור אחר. הנקודה השנייה שלא הייתה פשוטה זה שנכנסתי לבית הילדים וראיתי את כולכם הייתי קצת עצבני. למה? בגלל שאמרתי לעצמי, מה עשיתי בחיים לקבל את הזכות להיות המדריך של כל הילדים המתוקים, ולהיות הידיד של המדריכים והמנהלים המצוינים שנמצאים בבית הזה. איך אני יכול להשתוות אליכם, אולי אני לא ראוי להיות בבית החם שלכם שכולכם בניתם ותמשיכו לבנות. אבל למדתי כל כך מהר איך אתם עושים הכנסת אורחים, ואיך אתם יכולים לתת למישהו להרגיש נוח. רציתי לאמר לכם תודה רבה על כל העזרה והדאגה שאני מרגיש טוב וכל כך נוח לי רחוק מהבית שלי!

 

עכשיו, אני מבקש מכל המדריכים והמדריכות לעמוד. אני רוצה להגיד לכם כל הכבוד ויישר כוח על כל מה שעשיתם בשנה הזה. תקשיבו, הייתי בקייטנות במשך 16 שנים. בהתחלה הייתי חניך, אחרי זה הייתי מדריך, ולבסוף הייתי מנהל בקייטנה. בכל השנים האלו לא ראיתי מדריכים מצויינים ונהדרים כמוכם. אני מאוד גאה להכיר את כולכם והמון תודה על החברות שלכם. בהצלחה בכל המעשים, ואני אתגעגע אליכם. 

 

לכל הרכזים, איזה כבוד זה היה בשבילי לעזור לכם וללמוד מכם כל יום שהייתי פה. אתם הרבנים, הרבניות, המורים והמורות שלי. חבל שאין לי יותר זמן ללמוד מכם. המון תודה רבה.

 

למנהל יהודה וגם ליפעת ובני – תודה רבה על הרשות להיכנס לבית שלכם. תודה על החוויה הנפלאה. 

 

אחרון אחרון חביב הילדים המקסימים והנחמדים שלי, אני מאוד אוהב אתכם. כל החיים שלי רציתי אחים ואחיות קטנים. עכשיו אני מרגיש שיש לי מאתיים ועשר אחים ואחיות קטנים. זו הברכה להיות החבר, הידיד ועכשיו האח שלכם. החיוכים והצחוקים שלכם, זה כמו זהב. זה נכתב בפרקי אבות "איזה הוא עשיר? השמח בחלקו". אני עשיר בגלל שאני הולך עם הזיכרון של החיוכים וצחוקי הזהב שלכם במחשבות שלי כל הזמן. אני רוצה להגיד לכם שראיתי את העולם בהרבה מקומות, וזה ברור שלפעמים העולם אינו מצוין, אבל אם אנחנו ממשיכים ללמוד תורה, ולעשות צדקה וחסד, לשמור על המצוות, ולהקשיב לכל המדריכים והמורים שלנו נהיה בדרך לעולם מצוין ונחמד. הרבה זמן חיים, זה לא קל, אבל תזכרו ש"מצווה גדולה להיות שמח תמיד". הדבר הכי חשוב שאני רוצה להגיד לכולם שנמצאים פה זה בכל מקום שאני עומד אני עומד איתכם, הילדים של בית הילדים. "  

 

מייקל היקר, ברצונינו להודות לך על תקופה נהדרת שחווינו יחד. אתה חלק מחיינו וחלק מביתינו. אנו מקווים לראותך מבקר את משפחתך החדשה עוד פעמים רבות. אנו מחכים לך כאן בזרועות פתוחות! כולנו - כל הילדים והצוות - מאחלים לך הצלחה בכל מעשיך.

 

 

תודה רבה מכל הלב!